פסק-דין בתיק רת"ק 33211-09-11

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ברמלה שניתן ביום 1.7.11 על ידי כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין (ת"ק 50532-01-11) (להלן: " פסק הדין"), שהגיש המבקש כנגד המשיב ביום 15.9.11 (להלן: " הבר"ע").

2.        בפסק דינו של בית משפט קמא נקבע כי בשנים 2009 ו-2010, המבקש (הנתבע שם) קטף ללא רשות את היבול ממטע הזיתים שבבעלות המשיב הנמצא במושב בן שמן. על כן חויב המבקש לשלם למשיב 1,500 ש"ח בגין כל אחת משנים אלו. יש לציין כי המשיב טען כי התיר למבקש לקטוף חלק מיבול הזיתים ממטעו בשנת 2008 בלבד.

כמו כן, חויב המבקש לשלם למשיב סכום של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ממנה סבל המשיב שמצא שמטעו נקטף ללא הסכמתו ובתשלום הוצאות בסכום של 500 ש"ח.

3.        לדיון הראשון בבר"ע, שהתקיים לפניי ביום 19.12.11, הופיע המבקש בלבד והמשיב לא התייצב. על פי רישומי מערכת המחשב, הזימון נשלח למשיב אך באישור המסירה סומנה המשבצת "לא ידוע". המבקש העיד בדיון כי "אני הלכתי עם קרוב משפחה מר חסונה לבית של המשיב. המשיב גר במושב בן שמן. אשתו של המשיב בדיוק טיילה על הכביש עם התינוק וראיתי אותה ואמרתי לחבר שלי רד לתת לה את ההזמנה והיא סירבה לקבל. זה היה ליד הבית שלה." (ראו פר' 19.12.11 בעמ' 1 ש' 12-10). על כן קבעתי כי הדיון בבר"ע יידחה למועד אחר וכי על המשיב להגיש תשובתו לבר"ע ואת עמדתו לעניין דיון בבר"ע כבערעור. כמו כן, הוריתי על חיוב המשיב בהוצאות בגין אי התייצבותו בסכום של 1,200 ש"ח. (פר' 19.12.11 עמ' 1 ש'26 - עמ' 2 ש' 2).

4.        ביום 5.1.12 הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה מיום 19.12.11 בדבר חיובו בהוצאות.

5.        בעקבות בקשת המשיב לביטול החיוב בהוצאות, הוריתי לו לפעול כאמור בהחלטתי מיום 19.12.11 ולהגיש תגובתו לבר"ע (החלטה מיום 17.1.12). משלא עשה כן המשיב, קבעתי מועד נוסף לדיון בבר"ע ליום 30.4.12 (החלטה מיום 4.4.12).

6.        בדיון שהתקיים ביום 30.4.12 הופיע המבקש והמשיב לא התייצב. גם הפעם, באישור המסירה של ההחלטה מיום 4.4.12 המודיעה על מועד הדיון סומנה המשבצת "לא ידוע". נוכח האמור לעיל ובקשת המבקש לעיכוב ביצוע ולאחר שעיינתי בטענות המבקש בבר"ע ובפסק דינו של בית משפט קמא, הוריתי על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין בכל הנוגע לתשלום הסכום של 5,000 ש"ח שנפסק בגין עוגמת נפש. כמו כן קבעתי כי התיק יובא לפניי ביום 1.12.12.

7.        יצוין, כי ההחלטות והזימונים שנשלחו למשיב חזרו עם אישורי מסירה בהם סומנה המשבצת "לא ידוע" (למעט אישור המסירה של פרוטוקול הדיון מיום 19.12.11 בו סומנה ב- "V" המשבצת "מען לא נכון" ולצד זה סומנה ב-"X" המשבצת "ומסרתי את הכתב לידיו").

8.        עד כה, לא התקבלה כל תגובה מטעם המשיב, למעט בקשתו הנ"ל לביטול החיוב בהוצאות.

9.        המשיב לא הגיש בד בבד עם בקשתו לביטול החיוב בהוצאות, כל תשובה לבר"ע או עמדה ביחס לקיום הדיון בבר"ע כבערעור, וזאת על אף שהוריתי בהחלטה על חיובו בהוצאות גם על הגשת תשובתו או עמדתו כאמור.

10.    מעיון בבקשת המשיב לביטול חיובו בהוצאות (שהגיש המשיב כאמור ביום 5.1.12)  עולה, כי המשיב יודע על קיומו של ההליך שלפניי ואף ציין בראש בקשתו את מספר ההליך. המשיב נמנע מלפרט בבקשתו פרטים ליצירת קשר עמו (כתובת או מספר טלפון) (עם זאת, מספר תעודת הזהות שציין בבקשתו ליד שמו, הוא מספר תעודת הזהות שמופיע באישורי המסירה שנשלחו אליו). עיון בתוכנה של בקשתו, מלמד כי ככל הנראה המשיב מתגורר בבן שמן.

המשיב התייחס בבקשתו גם לאמור בפרוטוקול הדיון מיום 19.12.11 בדבר ביצוע ההזמנה לדיון לידי אשת המשיב וכך כותב המשיב "הצו, לכאורה, הוגש לאשת הנתבע [הוא המשיב - מ' נ'] , יהודית שפר, במהלך הליכתה ברחוב. לטענת הנתבע, האישה לא הכירה את האדם שניגש אלייה מתוך הרכב, נבהלה והלכה לביתה ללא המכתב.. המכתב לא הוגש לנתבע במקום מגוריו ולא לרשותו". המשיב כתב עוד בכתב יד, ככל הנראה בהתייחס לאמור בהחלטה בדיון מיום 19.12.11 בדבר אי דרישת ההזמנה לדיון שנשלחה אליו בדואר רשום (פר' עמ' 1 ש' 24), "אבקש שבית המשפט יוכיח לי שהיה מכתב לא נדרש באמצעות הדואר בדרך המקובלת".

11.    ברור אם כן שהמשיב מודע לקיומו של ההליך לפניי, למספרו של ההליך ולהחלטה לחייבו בהוצאות.

מאחר ונראה כי המשיב נמנע מקבלת החלטות וזימונים (על אף העובדה שהמשיב בעצמו מוצא דרך לפנות למותב זה בבקשה לביטול החלטתו, תוך שהמשיב מקפיד שלא למסור מען להמצאה על אף התייחסותו בבקשתו לקביעת בית משפט בדבר ניסיון ההמצאה אליו) ובחר שלא ליתן תשובה על פי החלטתי מיום 19.12.11, שנמצאת בידיעתו כאמור, ניתן לומר כי התנהלות המשיב לוקה, לכאורה, בחוסר תום לב (ראו לעניין זה רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן (17.10.04)).

12.    בנסיבות אלה, אני מחליטה לדון בבר"ע כבערעור.

13.    הערעור מתקבל בכל הנוגע לחיוב המבקש-המערער בסכום של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, מאחר שבכתב התביעה לא נטען לעניין ראש נזק של עוגמת נפש וממילא לא נתבע סעד בגין ראש נזק זה. מלבד שינוי זה יעמוד פסק הדין בעינו.

14.    נוכח ההוצאות שנפסקו בדיון מיום 19.12.11, לא מצאתי מקום לחייב את המשיב בהוצאות נוספות. הבקשה לביטול הוצאות נדחית.

ניתן היום,  כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: